| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
| ע"א 7826/10 |
| בפני: | כבוד הנשיאה ד' ביניש |
| המערערת: | רונית אסולין |
| | נ ג ד |
| המשיבה: | דקור רהיט 2000 בע"מ |
| ערעור על החלטתו של בית משפט השלום באשדוד (הרשם י' בוקר) בת"ט 16136-06-10 מיום 20.10.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת |
בשם המערערת: עו"ד אמיר קמינצקי
ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד (הרשם י' בוקר, להלן: הרשם) בת"ט 16136-06-10 מיום 20.10.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
1. בפני הרשם נדונה התנגדות המערערת לביצוע שטר אשר הגישה כנגד המשיבה. המערערת הגישה בקשה לפסילת הרשם מלדון בהתנגדות. לטענתה, הרשם, בעת ששימש כעורך דין, ייצג לקוח בתביעה בגין רשלנות מקצועית נטענת כנגד בא-כח המערערת, אשר נדונה בבית משפט השלום בבאר-שבע ובהליך ערעור (להלן: תביעת הרשלנות). המערערת טענה כי במהלך אותם הליכים משפטיים העלה הרשם טענות שונות נגד בא-כוחה, אשר לאורן מתבקש הוא לפסול עצמו מלדון בתביעה ולו מחמת מראית פני הצדק. כן הוסיפה שהגישה את הבקשה לאחר שמשא ומתן עם המשיבה בניסיון להגיע להסכם פשרה, לא צלח. המשיבה השאירה את ההכרעה לשיקול דעת הרשם.
2. הרשם דחה את הבקשה. הרשם קבע כי בניגוד לטענת המערערת, במקרה דנן לא נוצרה כל "יריבות אישית" או "ריב ומדון" בינו לבין בא-כוחה, אלא שהוא שימש אותה עת כשלוחו של בעל הדין אותו ייצג ואשר טען טענות שונות כלפי בא-כח המערערת, שנדחו בסופו של יום על ידי בית המשפט. הרשם הוסיף כי אין בליבו דבר על בא-כח המערערת וכי לא קם חשש ממשי למשוא פנים כלפיו. הרשם דחה אף את הטענה כי עליו לפסול עצמו מחמת מראית פני הצדק. מכאן הערעור שלפניי.
3. המערערת מודיעה כי המשיבה משאירה את ההכרעה בערעור לשיקול דעת בית המשפט, ומתארת את השתלשלות ההליכים בתביעת הרשלנות, שהיא ביסוד בקשת הפסילה. לטענתה, במהלך הדיון באותו הליך בשלב הטענות המקדמיות, חקר הרשם את בא-כוחה בדבר הפרת חובות נאמנות ללקוחותיו, שאלות שנפסלו על ידי בית המשפט וגם בסיכומיו בעל פה המשיך באותו קו טיעון. המערערת מוסיפה כי התביעה נגד בא-כוחה נדחתה על הסף בשל התיישנות ושיהוי תוך מתיחת ביקורת נוקבת על עצם הגשת התובענה. בערעור שהגיש בשם לקוחו טען אז הרשם טענות חמורות נגד בא-כח המערערת ובהן כי הפר את חובותיו ואת החוק, אך לבסוף משך את הערעור בהמלצת בית המשפט המחוזי. לטענת המערערת אין מדובר בנסיבות בהן היתה התנצחות בין בעלי דין, אלא מדובר במקרה בו הרשם ייצג בתביעה אישית נגד עורך דינה, כאשר בנו של עורך-הדין הנתבע ייצג אותו. כמו כן, מדובר היה בתביעה בגין רשלנות מקצועית נטענת ולא בעניין אזרחי רגיל. לדבריה, מדובר בנסיבות קיצוניות, בהן נגוע הרשם בדעה קדומה בנוגע לבא-כוחה ולמשרדו. נוכח מיעוט התיקים שמשרד עורכי הדין מייצג בעיר אשדוד, מבקשת המערערת ליתן החלטה לפיה ייפסל הרשם מלדון בכל תיקים המיוצגים על ידי משרד בא-כוחה.
4. דין הערעור להידחות. העובדה שהרשם שימש כבא-כח של תובע אשר תבע בעבר את בא-כוחה של המערערת בתביעת רשלנות, אינה מביאה בהכרח למסקנה כי קמה לה עילה המצדיקה לפסול את הרשם מלדון בעניין הנדון לפניו, ולא כל שכן, בתיקים אחרים אשר בהם מייצג משרד עורכי הדין של המערערת. מערכת היחסים הטעונה כביכול אשר נוצרה בין בא-כח המערערת לבין הרשם (והוכחשה על ידי הרשם), יסודה, אם בכלל, שעה ששימש הרשם כעורך- דין, עת שייצג לקוח בתיק ספציפי אשר נדון והוכרע זה מכבר. היריבות שנוצרה, אם וככל שנוצרה, היתה במסגרת היות הרשם שלוח של בעל הדין ולא על בסיס אישי. ממילא אין הכרח כי מערכת יחסים זו תביא לפסילת הרשם (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 256 (2006)). ואכן, כדבר שבשגרה ממונים עורכי דין לכהונת שפיטה ואין בכך כדי להקים עילת פסלות מלישב בדין כל אימת שאחד מבאי-כוח המופיעים בפניהם עמדו בעבר, מעברו השני של המתרס. אף אין בעובדה כי מדובר היה בתביעה אישית נגד בא-כח המערערת בגין רשלנות מקצועית כדי לשנות את ההחלטה (השווה: ע"א 2272/03 א.א.א.נ. מרקט בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ (לא פורסם, 5.5.2003)); ראה גם: ע"א 1816/04 אורן הסלע בניה והשקעות בע"מ נ' ראובן הוד (לא פורסם, 28.3.2004)). יתרה מכך, מבקשת הפסלות עולה כי המערערת לא מיהרה בהגשת בקשת הפסלות, אלא עשתה כן רק לאחר שהמשא ומתן עם המשיבה נכשל. גם התנהלות זו מצביעה על כך שבנסיבות אלו לא קמה לה כל עילת פסלות, בוודאי שלא פסלות גורפת כפי שביקש בא-כוחה של המערערת. לאור כל האמור לעיל לא מצאתי עילה להתערב בקביעתו של הרשם כי לא קמה כל עילה לפסול עצמו וכי לא קם כל חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת נוכח הגשת התביעה בעבר על ידי הרשם בתפקידו הקודם נגד בא-כח המערערת.
לפיכך, דין הערעור להידחות.
| | | ה נ ש י א ה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה